החלטה בתיק ת"א 12505-01-13

1.      העניין שבפני, בקשת התובע להטלת עיקול זמני ברישום, במעמד צד אחד, על זכויות הנתבע ועל זכויות צד ג', שהינה אשתו של הנתבע, זאת במסגרת תובענה לפיצוי בשל נזקי גוף מהם סובל התובע.

2.      לפי תקנה 374 (ב) לתקנות סדר הדיון האזרחי התשמ"ד 1984, "בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

3.      יסוד ההכבדה, מהווה את השיקול המשמעותי ביותר אשר יש לשקול בהקשר זה, שכן ככל שיסוד ההכבדה הינו מהותי, ניתן יהיה להתחשב בקושי של הבאת ראיות מהימנות לכאורה בשלב כה מקדמי של ההליך המשפטי. ככלל, ההכבדה על ביצוע פסק הדין נבחנת על רקע נסיבותיו של כל מקרה, והתחשב אף בסכום התביעה, במצב הכלכלי של המשיבה, ובחשש מפני הברחת נכסים.

4.      ראה לענין זה, א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 559-560.

5.      אמנם, הכבדה אינה אך ורק בגין שאלת הברחת נכסים, ולעיתים אף סכום התביעה אמור להקים חשש להכבדה בביצועו של פסק הדין, וכאשר יינתן, ועל המבקש להצביע על "חשש סביר" להכבדה על ביצוע פסק הדין, כפוף לסיכויי התביעה גופה (ראה רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות נ' גייר).

6.      ובמקרה זה, רחוקה הבקשה מלהרים את הנטל המוטל על התביעה. ראשית ייאמר לגבי סכום התביעה, שאינו ידוע ואף אינו ניתן להערכה בשלב זה. יכול והתובע מעוניין בעיקול מלוא רכושו של התובע (ואף רכושה של צד ג' שאינה נתבעת כלל), ללא הגבלה בסכום, ואולם לא ניתן להטיל עיקול מסוג זה, שכן מדובר בעיקול שאינו מידתי על פניו.

7.      יתר על כן, בכל הנוגע ליסוד ההכבדה, הבקשה אינה מפורטת דיה, ואין די בכך כי ישנו ספק בשאלת הכיסוי הביטוחי; על התובע להרים את הנטל הלכאורי, להוכיח כי ישנו חשש להכבדה בכל הנוגע לביצוע פסק הדין, ואף להיקפו האפשרי של פסק הדין;

8.      ולחובת התובע עומדים שיקולים רבים, אשר לא הופגו על ידי הבקשה: מדובר בתאונה אשר יחסית אינה נוגעת לנכות ניכרת וגבוהה, כאשר חלק מהותי מהתובענה מכוסה על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי (והתאונה הוכרה כתאונת עבודה, כעולה מנספחי כתב התביעה); זמן בירורה של התובענה יהא ניכר לאור מהותה; זכייתו של התובע בתביעה אינה ודאית;

9.      ככל שהיתה הבקשה בנוגע לנתבע, שהינו המעביד, מופנית כלפי עיקול לא מכביד של נכס (כגון נכס מקרקעין, אשר עיקול זמני לגביו אינו מגביל את זכות השימוש אלא רק את זכות העבירות), יכול והיתה הצדקה להיעתר לבקשה, ואולם בנסיבות מקרה זה, אין הצדקה להטלת עיקול בתובענה אשר סיכוייה אינם ברורים, היקפה לא ידוע, חלקה (או כולה) מכוסה על ידי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, והנטל בנושא הוכחת יסוד ההכבדה לא הורם.

10.  הדברים מקבלים משנה תוקף כנוגע לצד ג', אשתו של הנתבע; לתובע אין כל עילת תביעה כנגדה, ונדרשים שיקולים חריגים ונסיבות מיוחדות להטלת עיקול על זכויותיו של מי שאינו נתבע; נסיבות אלו כלל לא נטענו, למעט אמירה רפה לגבי הברחת נכסים, שאין בה דבר.

11.  בנסיבות העניין, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ג, 08 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: